ליהודים יש יותר מארבעת אלפים שנות היסטוריה, אך ישראל היא בת שבעה עשורים בלבד. אם לומר את המובן מאליו, התרבות הישראלית היא תוצר של מורשת יהודית ישנה מהולה וממשלה חדשה.
לישראל יש מעט משאבי טבע, וישראלים מתגאים בכך שהם עם מתוצרת עצמית. למרות שהם יודעים לעבוד קשה ובמשך זמן רב (רק ליפנים יש שבוע עבודה ארוך יותר), הם גם נהנים מהפנאי שלהם – למשל, בחוף הים או בטיול לאורך הטיילת בשבת (היום הקדוש היהודי). ישראלים הם גם שחקני ספורט מושבעים, וזה לא נדיר לראות אותם משחקים טניס, כדורגל, כדורסל, שוחים או רצים בשבת.
לישראלים יש קשרים קהילתיים וערכיים. הם מאוד מכניסי אורחים כשמכירים אותם באופן אישי, אבל לפעמים הם יכולים להיראות מעט גסים כלפי זרים. לישראל היתה קצת יותר מחצי מאה כדי לבסס את עצמה כמדינה, ואזרחי ישראל צריכים להיות תוקפניים אם הם רוצים להספיק לעשות דברים.
ישראלים רבים רוצים להפיק את המרב מזמנם, ולעיתים קרובות הם יתייחסו לזרים בחוסר סבלנות. אין זה נדיר שנהג ישראלי חותך לפניכם או למי שנוסע אתכם למרפק אתכם לפני העליה לאוטובוס (אפשר לציין עוד כמה דוגמאות).
תרבות הצבר
ישראלים ילידים מתגאים בכך שהם צברים, או אזרחים ילידי ישראל. הם לקחו את השם מקקטוס הסברס, שלפריו דמוי האגס יש מעטפת חיצונית קשיחה ודוקרנית אך מתוקה מבפנים. זרים רבים מוצאים שאותו הדבר נכון גם לישראלים.
שלא כמו בתרבויות אחרות, ישראלים רבים הם כנים כאשר הם אומרים לכם לבוא לכוס קפה. ישראלים לא יערבבו אתכם במילים ויספרו לכם בדיוק מה הם חושבים עליכם. הם ישירים וישרים, ואם אתם לא אומרים מה שאתם חושבים באמת, הם יחשבו שאתם ערמומיים.