עברית ושפות אחרות

ישראל היא כור היתוך של מגוון של אנשים ותרבויות, ולכן אך טבעי שגם שפותיה תהיינה מגוונות. יש מעל 33 ניבים עבריים, שתי שפות רשמיות, והמון שפות לא רשמיות. שתי חמישיות מהאוכלוסייה הם דוברי ערבית או רוסית בנוסף לעברית.

 

השפות הרשמיות של ישראל הן עברית וערבית, ואנגלית היא שפה רשמית למחצה. כל שלטי הדרכים, תוויות האזהרה והודעות ממשלתיות כתובים בשלוש השפות הללו, ולעיתים גם בכמה שפות אחרות.

 

בגלל המספר הגדול של המהגרים, נפוצים גם צרפתים, גרמנים, הונגרים, ארמנים ורומנים. המטרופולינים הם מגוונים יותר מבחינת השפה, ופגישות ועסקים רבים נערכים באנגלית מטעמי נוחות. ככל שתתרחקו מהערים הגדולות יותר, לעומת זאת, תשמעו עברית בתכיפות גבוהה יותר.

 

השפה העברית

עברית לא תמיד הייתה שפתו של עם ישראל. בתחילת המאה העשרים, שימשה העברית אך ורק כשפת הדת. כדי לשמש כשפה רשמית למדינת ישראל, היה צורך להפוך את העברית לשפה מודרנית. התחייה העברית השתמשה בשורשי מילים ישנות כדי ליצור את אוצר המילים המודרני שבו משתמשים כיום יותר משבעה מיליון איש.

 

עברית נקראת מימין לשמאל. האלף-בית העברי כולל רכיבים פונטיים ואורתוגרפיים. הוא מורכב מעשרים ושבעה תווים ואינו מכיל תנועות, אם כי ישנם סמני תנועה.

 

עברית היא שפה מבוססת פעלים, ורוב הקושי בלימוד העברית טמון בלימוד פעלים וניואנסים של זמני הפועל. אם אתם מתכננים לעלות לארץ (לעשות עלייה), כדאי שתתחילו ללמוד עברית בהקדם האפשרי.