"היכולת של האקרים לתקוף השתפרה, ועבורם זה קל מתמיד להשיג את הכלים לעשות זאת, מה שאפילו הופך אותם ליותר מסוכנים".
ממשלות ברחבי העולם צריכות להתאחד כדי לאתר את מקורותיהם של האקרים זרים שנועדו להשפיע על הבחירות, ובכך למנוע התערבות כזו בעתיד, כך אמרו חוקרים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית.
החוקרים דיברו על כך בעקבות התקפות הסייבר הרוסיות שהשפיעו, ככל הנראה, על הבחירות בארה"ב, צרפת וגרמניה, וכן על משאל העם שנערך בבריטניה בעניין הברקזיט, היציאה מהאיחוד האירופי.
חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה והאוניברסיטה העברית בירושלים דיברו על נושא תקיפות הסייבר וההתערבות הזרה בבחירות שתערכנה ב-9 באפריל, והוציאו המלצות ליישום מדיניות והסדרת שרשרת הפיקוד בין רשויות אכיפת החוק בנושא זה.
"היכולת של האקרים לתקוף השתפרה, ועבורם זה קל מתמיד להשיג את הכלים לעשות זאת, מה שאפילו הופך אותם ליותר מסוכנים", אמר ראש חטיבת הטכנולוגיה של השב"כ, רון שמיר.
שיתוף פעולה בינלאומי נגד תקיפות סייבר בתקופת הבחירות היה אחד מ-15 ההמלצות שממשלת ישראל תיישם בהקדם האפשרי. ההמלצה הוצגה על ידי היועץ המשפטי של השב"כ לשעבר, אלי בכר, שהמליץ גם לקבוע שזה פשע לשתף פעולה עם רשות זרה כדי להשפיע על הבחירות.
החוקרים גם התייחסו לאזהרותיו של ראש השב"כ, נדב ארגמן, על התערבות זרה המתרחשת בבחירות הנוכחיות, ואמרו שהצהרות כאלה צריכות להגיע מראשות ועדת הבחירות המרכזית, שהיא עצמאית, ולא מראש השב"כ, הכפוף לראש הממשלה, שהוא שחקן פוליטי.
"ועדת הבחירות המרכזית אינה פוליטית וצריכה להיות זו שאחראית למניעת השפעה זרה בבחירות", אמר בכר. "המועצה לביטחון לאומי צריכה לבנות תוכנית כוללת להגנה על מערכת הבחירות מפני התערבות זרה".
ההמלצות כוללות גם את הפיכתו של משמר הכנסת לכוח הגנה על ח"כים ועוזרים מפני תקיפות סייבר, הגדרת תפקידה של הרשות הלאומית לסייבר, איסור על שימוש במידע אישי בנוגע לנטייה פוליטית והכרזה על תהליך בחירות במצב "תשתית לאומית קריטית", כפי שארה"ב עשתה.
ההמלצה סופית היתה כי "אומת הסטארט אפ" צריכה להמשיך להאבק בהאקרים עם מערכת ההצבעה הפשוטה והמוכרת: שימוש בחתיכות פשוטות של נייר, ללא מחשבים.